חידושי הלכות על יומא ס׳

1 בפרש"י בד"ה ובגדי כהונה כו' והניחם שם הס"ד ובד"ה עגלה ערופה כו' גניזתה הס"ד ובד"ה בין לאדם כו' והבשר תאכל או מתירין למזבח כו' כצ"ל:

2 תוס' בד"ה חד למעוטי כו' ובידיעה אחת שלא הותר מכללו כו' והא דעביד התם האי ק"ו עיקרו אג"ש כו' עכ"ל עיין אהאי ק"ו ואהנך ג"ש בפ' ב"ש דף מ"ה אך לא ידענא מה תקנו בזה דאכתי הכא גבי דם נמי נילף טומאה בק"ו מפיגול ונסמך אהך ג"ש דמצי למילף חילול חילול מנותר ונותר עון עון מפיגול גם בעיקר קושייתם דמעיקרא תמיה לי דהא מסיק התם דאין לפטור דבר שאין לו מתירין מטומאה בהאי ק"ו משום דאשר הם מקדישים לי ריבה כל המוקדשים וא"כ דם נמי דהוי בכלל דבר שאין לו מתירין ליכא לפטור מק"ו משום דהוה איתרבי לן נמי מאשר הם מקדישים כמו שאר דבר שאין לו מתירין ולכך איצטריך מיעוטא דהכא למעט דם מטומאה ודו"ק:

3 בא"ד עון עון מנותר אלא י"ל דג"ש דעון וחילול כו' כצ"ל:

4 גמרא והאמר ר' יוחנן תנא ר' נחמיה כדברי האומר שירים מעכבי קשיא כצ"ל:

5 בפרש"י בד"ה כדתניא כו' כשאר המתנות אי עקר להו לגמרי כו' ובד"ה מפני מה כו' לא כפר הס"ד ואח"כ מה"ד ואמרינן באיזהו מקומן הס"ד ואח"כ מה"ד משמעות כו' כצ"ל:

6 תוס' בד"ה תנא כו' איכא למימר רבי נחמיה בפנימיים איירי כו' כצ"ל:

7 בא"ד ואין לתרץ דסוגיא דר"פ ב"ש דלא כר"י כו' במסקנא מיתוקמא מילתא דר"י כו' עכ"ל ר"ל משום דמעיקרא בפ' השוחט ומעלה קאמר תיובתא לר"י וא"כ איכא למימר דודאי ר"י ס"ל דזה תולה בזה דהיכא דמעכב מחייב עלייהו בחוץ אבל הסוגיא דפ' ב"ש דלא כוותיה וסבירא להך סוגיא דאע"ג דלא מעכבי מחייב עלייהו בחוץ ואהא קאמר דליתא דהא במסקנא התם מיתוקמא מילתא דר"י שפיר ולא הוי קאי בתיובתא וא"כ אין סברא דסוגיא דב"ש דלא כוותיה ודו"ק:

8 בא"ד בתחילת עבודה כו' אלא על גבי איצטבא כו' ומינייהו יליף חיצונים ליחייב בחוץ כו' סתמא במתני' ובברייתא דחייב כו' כצ"ל:

9 בד"ה וכפר כו' מזבח כמשמעו כו' ולא שהה כשיעור השתחויה ועביד עבודה כו' עכ"ל דבשהה שיעור השתחויה כפרש"י לא ה"ל לתלות הדבר במזבח אלא בעזרה ומש"ה פירשו דנקט מזבח דאיירי בעבד עבודה על המזבח ומשום טמא ששימש ואפילו לא שהה כשיעור השתחויה ובפרק ב' דשבועות מפרש לה כגון שהפך בצינורא ומיהו בסוף פרק קמא דשבועות דחו זה משום דלא מצינו ששעיר פנימי יכפר על טמא ששימש ודו"ק: